fbpx

עוד יום בחיינו.

כתבה זאת מתייחסת לכלל בעלי החיים המרגישים שייכות רגשית לנושא המדובר.

 

עוד יום בחיינו.

זהו עוד יום בחיינו  השגרתיים.

קמים בבוקר שוטפים פנים ,מכינים לשתות משהו,בינתיים מעירים את הילדים מוודאים שהכול מוכן לדרך וכמובן שלא שכחנו את הטלפון והמפתחות ולהפעיל את האזעקה (אה לא צריך בשביל זה הבאנו את חומי) ויאלה לדרך….

 

 

כמונו,גם לבעלי החיים זהו עוד יום.

זהו עוד יום נוסף של הישרדות!!!

 

עוד יום אחד במכלאה לפני שירדימו אותם.

עוד יום בצער בעלי חיים לפני שירדימו אותם

עוד יום בעמותות בתוך כלוב בתקווה שמישהו היום יאמץ אותם.

עוד יום שסוף סוף תגיע רויטל המתנדבת להוציא אותי מהכלוב לטיול.

עוד יום בחיפוש אחר מזון או לב שיאהב אותי.

עוד יום שבו המכונית לא הספיקה אותי.

עוד יום שלא הכעסתי את הבעלים שלי והוא הכה אותי ,כי ככה “מחנכים” הכי נכון.

עוד יום שלא התווכחו שעה מי יוציא אותי לטיול ומי ישים לי מים.

\עוד יום של זקנה שהבעלים שלי חשבו שאין בי כל תועלת ומסרו אותי.

עוד יום של המלטה שהשאירו אותי בתוך קופסא או פח וברחו.

עוד יום שאחד מגוריי נלקח ממני והושלך לרחוב.

עוד יום שלא מצאתי מה לאכול או ששכחו להאכיל אותי.

עוד יום שהאשימו אותי במשהו שלא אני עשיתי.

עוד יום שאולי יאהבו אותי פחות כי הילדים הבטיחו שיטפלו בי אבל אני כבר לא גור קטן וחמוד.

עוד יום ש”נפלנו בתפקיד”והועברנו לשמור על הגדר.

עוד יום שלא נתקלתי באיש רע שניסה להרעיל אותי או להתעלל בי.

עוד יום שבו אני קשור כל היום.

עוד יום של הישרדות ללא קול רק שימוש בארבע רגליים (או פחות או יותר) ומבט בתקווה ליום טוב יותר

 

כיום לצערנו אנשים שכחו מה זה בעל חיים.

שכחו שבעל חיים ומשם שמו.. הוא ייצור חי שנושם ומרגיש וכואב וסובל ושמח ועצוב וכועס..והכי חשוב הסלחן הכי גדול של הבריאה.

מה קרה לנ???ו

מה קרה לחינוך של ילדינו,איפה אנחנו נפלנו כי זאת המילה..נפלנ!!!ו

כל כך הרבה אנשים נלחמים בזכיות של בעלי חיים.בזכות הקיום שלהם.

קיום!!

ואנחנו,אנחנו הולכים ברחוב ונתקלים במיני זוועות ת למיניהן וממשיכים הלאה

אל תשתתפו בהפגנות ובמלחמות אבל אל תיהיו שאננים.

ילד שזורק אבן על בעל חיים או הולך עם כלב קשור בחוט.

כלב גוסס או חתול דרוס לא משחקים לנו תפקיד כלל..\

השכן המוכר שמרעיל בעלי חיים.הקערת מים שהושארה בחוץ לבעלי חיים הושלכה לפח כי לי זה לא מתאים.הכלב שצווח בקולי קולות מהבית ממול ממש לא מזיז לי..והחייה גלוית הצלעות שמשוטטת ברחוב תסתדר לבד!

אין חובה לאהוב בעלי חיים ואין גם חוק זה.

כל מה שמבקשים מעצם היותנו בני אדם זה חמלה.

חמלה!!

לדאוג לזה שלא יכול לדאוג לעצמו.

להאכיל את זה שתלוי בנו ואין לו קול לבקש.

לא להעביר לסדר היום התעללות או אכזריות..תמיד יש למי להתקשר.

ואם בגדולתנו מצאנו חתיכת קורת גג ראויה לבן אדם..גם בעל החיים יוקיר אותה עד מאוד.

לכל אדם יש הגדרה משלו ל-מהי זוועה??השורה תחתונה היא ש”זוועות אינן זוועתיות פחות כשהן מתרחשות במעבדות ונקראות מחקר רפואי” (אדיסון)

מה שאני רוצה שתזכירו לעצמכם שאנחנו נאהבים על ידם בצורה שאינה ניתנת להסבר במילים.

הם מקבלים אותנו בשמחה למרות שהושארו שעות לבד .

הם ילקקו לנו את הדמעות כשנבכה.

הם מגנים עלינו בגופם בעת סכנה.\

הם מעלים חיוך על פנינו כשאנו עצובים.

והם האוזן הכי טובה לספר לה סוד כמוס.

שורה תחתונה אנחנו אנשים טובים יותר בזכותם.

אז שימו קערת מים בחוץ כי נורא חם.

סעו לאט יותר בתוך העיר\יישוב כי אף חייה לא רוצה למות היום.

תאמצו רק מעמותות ומהסגרים ותחתמו על עצומות למענם.

וזכרו שזהו עוד  רגיל עבורנו אך עבורם  זהו עוד יום שיכול לשנות להם את החיים!!!!

 

מאת אורטל חוגי בעלת העסק “לחבר שלי”

אשת אבישי .אמא לגיא,שי,צי’לי ,נס,לקסי,שון,מיקה ומייקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

*

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
0